אי-שם על הקשת

סטריאוטיפים ודעות קדומות נידונים בדרך כלל במסגרת מדעי החברה או ביקורת התרבות, אבל יש להם השלכות מעשיות, למשל על שירותים שהמדינה נותנים לנכים, ובפרט על החלטות הנוגעות לחינוך נכים. גם אם לא נותנים את הדעת על כך בחיי יומיום, יחסנו לילד מושפע מן הצפי שלנו לחייו בעתיד, כבוגר. החלטות על חינוכם של ילדים נכים נובעות מן הדימוי שיש לבוגר בעל אותה נכות בעיני ההורה, המחנך או איש המקצוע הטיפולי. למרות שאנשי המקצוע מביאים בחשבון גורמים "אובייקטיביים" או "מדעיים" בבואם להמליץ על שיטת טיפול או מסגרת חינוכית, יש משקל רב גם לאמונותיהם ולערכיהם, ובמיוחד לדימוי של נכים בעיניהם. (המשך…)

תגי(ו)ת: אוטיזם, בוגרים אוטיסטים, בית ספר, חינוך, ילדים אוטיסטים, סטיגמה

היום אני רוצה לדבר על הַעֲצָמָה Empowerment
פירוש המילה הוא: העברת הכוח (העוצמה) לזולת. משתמשים במילה זו בהקשר של שיקום ותמיכה במובן של מתן כלים לאדם כדי שיוכל להתקדם לקראת מטרות שהוא מציב לעצמו. זאת, בניגוד לגישה המסורתית, המשאירה את הגדרת המטרות ואת כוח הביצוע אצל נותן העזרה, ואילו הלקוח הוא מקבל פאסיבי. (המשך…)

תגי(ו)ת: בוגרים אוטיסטים, העצמה, נכויות, סנגור עצמי, שירותים בקהילה

מה השגיאה ההגיונית במשפטים הבאים: "אנשים יוצרים קשר-עין כדי לתקשר ביניהם. אוטיסטים לא יוצרים קשר-עין. מסקנה: אוטיסטים לא יוכלו לתקשר, אלא אם נלמד אותם לקיים קשר-עין."

מי שלמד קצת לוגיקה, יודע: אם נתון ש-א' גורר ב', לא בהכרח ב' גורר א'. במקרה שלנו, יש עוד דרכים לתקשורת, חוץ מקשר-עין. אפשר לתקשר היטב בלי קשר-עין, אם מבינים את התפקיד של קשר-עין ומשתמשים באמצעים אחרים, המתאימים יותר לאוטיסט, כדי למלא תפקיד זה. (המשך…)

תגי(ו)ת: אוטיסטים, הוראה, יחסים, תקשורת