מאיפה הגעתי ולאן ארצה ללכת

זה הולך להיות טקסט רגשני, כי אכתוב על עניינים שמאוד חשובים לי: איך הגעתי לאקטיביזם ומה אני רוצה להשיג בפעילות. מצד אחד, כבר מזמן רציתי לכתוב על כך אבל לא ידעתי איך להתחיל. מצד שני, מדי פעם עולים מקרים שמציקים לי. לכן אני מנסה לפחות להתחיל. אם הטקסט הזה הגיע לעיניך, כנראה שהצלחתי לכתוב משהו.… קראו עוד מאיפה הגעתי ולאן ארצה ללכת

מל באגס: חיים שראוי לחיותם

מל באגס (Mel Baggs) נפטרה בשבוע שעבר. היא השפיעה על רבים שלא הכירו אותה אישית, ואני מצטרפת כאן לרבים שמבכים את מותה ומספרים עד כמה הם הושפעו ממנה. חלקם כותבים עליו/ה בלשון ללא מגדר, אבל ההודעה על פטירתה בדף הפייסבוק שלה נכתבה בלשון נקבה, וכך אכתוב כאן. יצא לי לפגוש אותה בכמה הזדמנויות בכנס אוטריט… קראו עוד מל באגס: חיים שראוי לחיותם

רחוק מן העין רחוק מן הלב, או: על נקודות ועל אוטיזם

בעקבות המלצתו של השרוט, החלטתי להצטרף ל- Blog Action Day ולכתוב על איכות הסביבה. מאחר שבלוג זה עוסק באוטיזם, אכתוב על הקשר בין אוטיזם ואיכות הסביבה. לא אכתוב על הנושא שכבר זכה להרבה כותרות: האם זיהום סביבתי "גורם לאוטיזם", או, בלשון קצת יותר מדעית, "מעלה את שכיחות מקרי האוטיזם באוכלוסייה". למיטב ידיעתי אין הוכחה לכך,… קראו עוד רחוק מן העין רחוק מן הלב, או: על נקודות ועל אוטיזם

נחירה, פיצה, ורגע אחד של אי-שפיות

אלה ימים של סגירת מעגל עבורי, ונדמה שהכל מתחבר להכל. הידיד הקרוב הראשון שהיה לי מעודי הוא אוטיסט. (גם כיום אין לי הרבה חברים, אבל יש לי כמה, וכולם א"סים). ג'ים סינקלר הוא בין האנשים הבולטים בקהילה האוטיסטית, מה שהקשה עלי בתחילה לזהות את הקשר בינינו כידידות. החלטתי לכתוב היום על התחלת הקשר בינינו כאשר… קראו עוד נחירה, פיצה, ורגע אחד של אי-שפיות

מהו Self-narrating zoo exhibit או: איש-הפיל וחור בקיבה

מקור התמונה: אנציקלופדיה בריטנקיה Self-narrating zoo exhibit הוא ביטוי שטבע ג'ים סינקלר, רכז ANI ומוותיקי הפעילים בתנועה האוטיסטית העולמית. לא מצאתי תרגום קצר וקולע למונח, לכן אני מביאה אותו באנגלית. תרגום מילולי הוא: "מוצג גן-חיות המספר על עצמו". אנשים מרקע תרבותי אירופאי אולי יבינו טוב יותר את מקורו של הביטוי. לגביי, הדבר הקרוב ביותר שראיתי… קראו עוד מהו Self-narrating zoo exhibit או: איש-הפיל וחור בקיבה

בדיחרא, או: אסוציאציות על תוכי (תגובה על הטור של נרי לבנה בעיתון "הארץ")

התוכי כמשל אנשים קונים תוכי, וחושבים שהם מלמדים אותו לדבר. למרות ההוראה, התוכי לומד (אולי הוא יוצא מדעתו מרוב שעמום או שהוא לומד שהוא מקבל תגמול על ביצוע). זה עושה רושם על האנשים, כי עכשיו יש להם תוכי "חכם". התוכי שלהם יכול "לעשות דברים". מגיע מומחה ואומר שהתוכי מדבר רק לכאורה. המומחה אומר שאין לתוכי… קראו עוד בדיחרא, או: אסוציאציות על תוכי (תגובה על הטור של נרי לבנה בעיתון "הארץ")

היהודים לא היו הראשונים

בעיתון "הארץ" מתפרסם היום מאמר מאת זאב שטרנהל, בו הוא כותב: הקפיטליזם יוצר עולם שבו שולטים אינטרסים קרים והכל עומד בו למכירה, בני אדם לא פחות ממצרכים ומשירותים. זוהי מציאות שבה צורכי השוק מכתיבים נורמות ודפוסי התנהגות ויוצרים מערכת יחסים חברתיים המושתתת על כוח. מושג הצדק אינו קיים כאן, במקרה הטוב ביותר יש חמלה.

מה משותף לחמור, עיוור וחולה-נפש?

תשובה: שלושת הביטויים משמשים כקללות או כאמצעי להעליב את הזולת ולהמעיט בערכו. נשאיר כרגע את החמור בצד, ונסקור ביטויים שליליים הבנויים על דימויים נפוצים של לקויות או נכויות:

אחרי שנשמעו הזעקות "חלאת אדם" ו"כולם לכלא", מה בכל זאת אפשר להגיד על התעללות באוטיסטים

בתקשורת התפרסמה הגשת כתב-אישום נגד אנשי צוות בית-החולים "איתנים" שהתעללו ב"חוסים" אוטיסטים ומפגרים, והארץ הזדעזעה. הזעזוע הגיע אפילו עד בריטניה: אנשים מקבוצת "אספים למען חופש" קראו על העניין ב"ג'רוסלם פוסט" ובמהדורה האנגלית של "הארץ", וכתבו עליו בפורום שלהם. מגיבים באתרים של "הארץ", ו"מעריב" שפכו על הנאשמים אש וגופרית: חלאות המין האנושי, צריך לתלות אותם, שיישרפו… קראו עוד אחרי שנשמעו הזעקות "חלאת אדם" ו"כולם לכלא", מה בכל זאת אפשר להגיד על התעללות באוטיסטים

אינשטיין וחינוך

בשנת 2005 מציין עולם המדע מלאת 100 שנים ל"שנה המופלאה", שנת 1905. בשנה זו נעשו כמה פריצות-דרך משמעותיות במדע, שהמפורסמת ביותר שבהן הייתה תורת-היחסות של אינשטיין. לאחרונה קיבלתי בדואל מצגת עם כמה ציטטות המיוחסות לאלברט אינטשיין. כמה מהן התקשרו לי מייד לנושא השילוב, שעלה לאחרונה בכתבתו של עמנואל רוזן בתוכנית "זה הזמן" בערוץ 10. מאחר… קראו עוד אינשטיין וחינוך