וועדה ממלכתית

השבוע התחילה עבודתה של הוועדה לבדיקת הטיפול של מדינת ישראל בניצולי השואה. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס דליה דורנר, נגשה במרץ לעבודה: לברר מהם הצרכים המיוחדים של הניצולים, הנובעים מכך שעברו את השואה, במונחים מעשיים של שירותי בריאות או הקצבות כספיות. כתב על כך עדי שורץ בעיתון "הארץ": זהותם של חברי הוועדה הוכיחה כאלף עדים לאן פניה מועדות. פרופ` עומר מואב הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ופרופ` צבי איזיקוביץ` הוא מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. כלומר, יש כאן בעיה של תקציבים ושל תכנון נכון של שירותים. נמצא מה האנשים צריכים, נספק להם את צרכיהם ולפחות, באיחור, נמלא את חובתנו כלפיהם.

ברור שיש לאפשר לניצולים שעדיין חיים, לחיות את שארית שנותיהם בכבוד, מה שמחייב בין השאר מימון שירותים רפואיים ואחרים. אבל, לפחות לפי העדויות שנשמעו השבוע, הניצולים עצמם רוצים משהו נוסף: הם רוצים שקולם יישמע. אלה שהעידו השבוע בפני הוועדה, עמדו על כך שיינתן להם לספר את סיפורם האישי, ולא רק לפרט את הבעיות הרפואיות והביורוקרטיות איתן עליהם להתמודד. נעשה להם עוול במשך שנים, ועתה, כאשר המדינה סוף-סוף מכירה בחובתה כלפיהם, הם רוצים לא רק להביא עובדות כלכליות ורפואיות על מצבם כיום, אלא גם להביע את מחאתם על עוול זה. כפי שאמר מרדכי ויזל בעדותו: אם היו מטפלים בנו נכון בשנות ה-50, כל ההתמרמרות שאנחנו מרגישים היום היתה נמנעת.

נח פלוג, ניצול שואה וסגן נשיא וועדת התביעות, העיד כי בשום שלב, במשך עשרות שנות הדיונים על הפיצויים לניצולי השואה, לא שולבו הניצולים. על כך העיר הכתב: ספק אם מישהו שם לב שגם הפעם, בין חברי הוועדה שאמורה לקבוע כיצד ייראו שנותיהם האחרונות של אחרוני הניצולים, אין אף נציג לניצולים עצמם.

אילו היו משלבים ניצולי שואה בתכנון ומתן טיפול לניצולים בשנות ה-50, סביר להניח שהטיפול אז היה מתאים יותר. אילו היו משלבים ניצול שואה בוועדה לבדיקת מצבם כיום, סביר להניח שחברי הוועדה היו רגישים יותר לעדים המופיעים בפניה, ולא היו מופתעים מהתעקשותם של העדים לספר פרטים מן העבר, אשר כביכול מעכבים את הוועדה בדרכה למטרות המעשיות.

השופטת בדימוס דליה דורנר

ולעניין לחלוטין לא קשור, למעט מעורבותה של השופטת-בדימוס דורנר: הרכבה של הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל, הוא:

  • שופטת בית המשפט העליון בדימוס הגב` דליה דורנר – יו"ר הוועדה
  • מר אלון פוטרמן, יועץ השרה ומזכיר הועדה
  • הגב` עינת קסוטו שפי, סמנכלי"ת עמותת אלו"ט – חברת וועדה
  • מר יוסי מלכה, מנכ"ל עמותת אקי"ם – חבר וועדה
  • הגב` רות פן, מנהלת אגף חינוך מיוחד, נציגת משרד החינוך- חברת ועדה :
  • מר רביב סובול – ממשרד האוצר , אגף כספים
  • עו"ד סיגל שלימוף רכטמן – נציגת לשכת עורכי הדין

כדברי שיר-הילדים: ומי לא בא?

כמובן, נציגיהם של צרכני השירות: תלמידי החינוך המיוחד, בעבר ובהווה. בוועדה יש נציגות לנותני השירותים (הן משרד החינוך והן עמותות כדוגמת אלו"ט) ולארגוני הורים (אשר חלקם נותני שירותים בעצמם), אבל לא למתבגרים או בוגרים עם צרכים מיוחדים, אשר יוכלו להעיד על יחסה של המערכת לצרכיהם ועל יכולתה להכין אותם לחיים כבוגרים עם צרכים מיוחדים.

אז ככה ייעשה בעירנו: קולטים עלייה בלי לשתף עולים, מטפלים בניצולי שואה בלי לשאול את הניצולים, בודקים את החינוך המיוחד בלי לשמוע את קולם של אנשים עם צרכים מיוחדים.

ואחר כך עוד מתפלאים, כאשר הפתרונות לא מצליחים, ומקימים עוד וועדות בדיקה. בלי לשתף נציגים בעלי-העניין האמיתיים.


תגי(ו)ת: , , , ,